עונת הקיץ נחשבת לעונת החתונות. אך גם בחורף כיף להתחתן. האווירה הכללית מסביב והשמחה הפרטית והאישית שלי הביאה אותי לתהות על מהות ומשמעות המילים: “חתן וכלה”. כמעט כולם מכירים את מילות הפסוק מהתנ”ך, בספר ירמיהו: “קול ששון ושמחה, קול חתן וקול כלה” (פרק ל”ג פס’ י”א) ואת צרוף המילים משיר השירים “לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה… גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם.” (פרק ד’ פס’ ח, י”ב)

גם הפועל ‘להתחתן’ מופיע בתנ”ך . כבר בספר שמואל (פרק י”ח) מצווה שאול על עבדיו לומר לדוד: “הִנֵּה חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ, וְעַתָּה הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ”.

אלא, שלא כיום, בסיפורי התנ”ך האיש והאישה לא מתחתנים זה עם זאת. החתן אמנם מתחתן אך עם חותנו (אבי בת-זוגו). בתנ”ך משמעות הפועל הינה להיעשות חתן של מישהו, כלומר לשאת לאישה את בתו של פלוני . בסיפור אחר במקרא, סיפור שכם ודינה, אנו למדים שישנה משמעות רחבה לפועל זה וכוונתו לקשר המתקיים בין משפחות ובין עמים . כלומר, החתונה ,דאז, הייתה בסיס להסכמים רחבים הרבה יותר מאשר בין שני בני הזוג.

מילים נוספות מאותו השורש הן חותן וחותנת. כך יקרא החתן להוריה של בת זוגו, הכלה, ואילו הורי החתן יקָראו חם וחמות. כיום רק מעטים מבדילים בין שני המושגים והם משמשים כמילים נרדפות.

בשיר השירים מכונה האישה האהובה במילים: אחותי, רעייתי,יונתי, תמתי וגם חמדתי אך לא כלתי. בימינו אלה, ‘כלתי’ יקִראו, לאשת בנם, הוריו של החתן, אך לאחר הנישואים.

לכול המתחתנים והזוגות החדשים איחולים להרבה אהבה, שלווה ואושר בנישואים. ואתם, התרצו לדעת את מקור הפועל להינשא…נישואין ? על כך בבלוג הבא.