האות א’ המיוחדת קמעא

האות א’ , האות הראשונה של א’ב’ העברי,’ מבקשת לה ‘ התייחסות מיוחדת.

בסוף המילה לא מבטאים את האות א’ בכלל . לדוגמא במילים : אבא לקח את הכיסא ויצא מן החדר ואילו סבא מצא את עיתון הבוקר וקרא את החדשות.

למרות היותן של האותיות א’ ע’ קרובות בצליל ונשמעות כמעט אותו דבר, הרי שבניגוד לאות א’, את האות ע’ נשמע בסוף המילה למשל במילים: שומע או יודע.

פעמים רבות, באמצע המילה יש והאות א’ דוממת ומאריכה את ההברה כמו במילים : זאת , ראש ובמיוחד בצורת הנקבה, היחידה, בהווה: קוראת ,מוצאת, יוצאת , ממלאת , מבטאת, מתמצאת. ובמשפט: זאת רינת, חברה טובה שלי. היא ממלאת את הקומקום במים, יוצאת מן החדר וקוראת לדניאל לחזור הביתה.

הצרוף ‘ אי’ בסוף מילה יבוטא כך שישמעו את האות י’ ולא כאילו האות י’ ‘עוזרת’בקריאתהאותא’.לכןנאמר: ְּכַדאילדברעבריתנכונהבמיוחדעם ה ֲח ְּש ֵמ ַלאי וה ְּט ֵכ ַנאי כדי שיבינו מה עליהם לתקן לפי דרישותיו של ה ָש ַמאי. ָג ַבאי בית הכנסת קנה כרטיסים להופעתו של המוּ ִסי ַקאי הצעיר מאיטליה.

ישנן מספר מילים שנכון לכתוב אותן הן עם האות א’ בסוף המילה והן עם האות ה’. להלן דוגמאות של מילים כאלה יומיומיות :

קופסא או קופסה והרבים בהתאם: קופסאות או קופסות.

דוגמא או דוגמה והרבים בהתאם: דוגמאות דוגמות

משכנתא או משכנתה והרבים בהתאם: יש בנק למשכנתאות ויש בנק למשכנתות וזה בעצם אותו בנק.

טבלא או טבלה והרבים בהתאם: טבלאות טבלות

וישנם יוצאים מן הכלל ממש:

משקה יהפוך ברבים למשקאות חמים או למשקאות חריפים.

ואימא תהיה תמיד אימא ולעיתים היא תתנהג כשלוש אמהות דואגות .