הבלבול בין שני הפועלים קיים כבר במקורות: בתלמוד או בספר משלי שבמקרא וממשיך גם בימינו והדוגמא הינה שירו של מוש בן ארי “אם רק נעיז” ( צ”ל: ‘אם רק נַעֵז).
בעניין זה, הרוב מדברים בשגיאה וצריך לומר: אל תִּעֵזִי להביט לאחור אחרת תהפכי לנציב מלח. (ולא ‘אל תעיזי’ ) .
הפועל ‘להעיז’ השורש הינו ע.ו.ז . הוא מופיע בתנ”ך בספר ירמיהו פרק ד’ ופירושו למצוא מחסה או מקלט, לתפוס מקום מסתור. פסוק ו’: ” הַעִיזוּ, אל תעמדו, כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול! “. מאותו השורש של הפועל הינה המילה מעוז, בשיר ‘מעוז צור ישועתי’ ומעוזים צבאיים קראו לעמדות הצבאיות שעל גדת תעלת סואץ במלחמת יום כיפור, דהיינו מקלט ומקומות מסתור.
בהווה ובעבר נהגֶה את האות הראשונה בפועל בצירה כמו מֵבין מֵעיז , ובעבר הֵעזתי, הוא הֵעיז, היא הֵעיזה והם או הן הֵעיזו. כמו הֵבנתי , הוא הֵבין היא הֵבינה והם וגם הן הֵבינו. בעתיד: אני אעיז ואתם תעיזו.
מאידך הפועל לֲהַעֵז הינו מן השורש ע.ז.ז ופירושו להתנהג ולפעול באומץ ולעיתים בחוצפה. המילה עוז שפרושה אומץ הינה מאותו השורש ומכאן עיטור העוז שניתן ללוחמים הראויים לו.
את הפועל נאמר כך: הוא מֵעֵז לומר הכול ורק היא לא מֵעֵזָה. כמו הפועל להסב: הוא מסב את תשומת ליבה לכך, אך היא אף פעם לא מסבה את תשומת לבו לפרטים אלו. ובעבר: אני הֵעזתי, הוא הֵעֵז והיא לא הֵעֵזָה. גם הם לא הֵעֵזוּ . ובעתיד: אני אַעֵז והוא יַעֵז ואנחנו נַעֶז.
לכן יש לומר את מילות שירו של מוש בן ארי כך :
אם רק נַעֵז להסתכל טוב בעיניים , אל המקום שהאחר מדבר
אם רק נַעַז להבין אז בינתיים , לבכות…לצחוק… על הכול.
גם נאמר: הכוח ל לֲהַעֵז, הכוח לשנות.. לֲהַעֵז ולהתמסר לאהבה.
אני אסיים ואומר כי לעת הזאת הנה כול מה שרציתם לדעת אך בעבר לא הֵעֵזוּ לספר לכם.